fbpx

העסקת עובדים זרים

העסקת עובדים זרים – תנאי העסקה

העסקת עובדים זרים בישראל- עובד זר זכאי לאותם תנאי העסקה להם זכאי עובד ישראלי.

בנוסף על תנאים אלו, לעובד זר זכויות מיוחדות ועל מעסיק של עובד זר חלות חובות מיוחדות ונוספות על אלה שמעסיק חייב לעובד ישראלי – כגון הזכות להסכם עבודה בכתב, לביטוח רפואי פרטי ולמגורים הולמים.

ניתן להעסיק עובד זר בישראל כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים

  • למעסיק יש היתר תקף, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, להעסיק את העובד הזר במקום העבודה שצוין בהיתר. ההיתר ניתן, על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, למעסיקים בענפי הסיעוד, החקלאות, הבניין, מסעדות אתניות, תעשייה ותשתיות. כמו כן ניתנים היתרים להעסקת מומחים בתחומי עיסוק שונים וכן במקרים מיוחדים. ההיתרים ניתנים בהתאם להחלטות הממשלה, המתקבלות מעת לעת.
  • לעובד יש רישיון תקף לעבודה בישראל, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, המתיר לו לעבוד בענף הרלבנטי.
  • המעסיק רשם את העובד הזר על שמו ברשות האוכלוסין וההגירה, לאחר תשלום אגרות כדין.

העסקת עובד זר באמצעות קבלן כוח אדם קבלן כוח אדם אינו רשאי לעסוק במתן שירותי כוח אדם של עובדים זרים, אלא אם כן ניתן לו היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים.

יחד עם זאת, ניתן להעסיק עובד זר באמצעות קבלן כוח אדם, אם בהיתר השהייה בישראל, שניתן לעובד, אין הגבלה לגבי המעסיק או מקום העבודה.

הגבלת תקופת ההעסקה

אין להעסיק עובד באמצעות קבלן כוח אדם במשך תקופה העולה על 9 חודשים רצופים. הגבלה זו לא חלה על העסקת עובד זר המועסק בענף הבניין, שבו ניתן להעסיק עובד זר באמצעות קבלן כוח אדם לתקופה ארוכה יותר.

איסור קבלת תשלום עבור שירותי קבלן כוח אדם

קבלן כוח אדם לא רשאי לקבל או לדרוש, בדרך כלשהי, כל תמורה בעד שירותיו, או החזר של הוצאותיו.

זכויות העובד הזר המועסק על ידי קבלן כוח אדם: זכאים ככלל לאותם תנאי עבודה.

עובד זר, שקבלן כוח אדם אינו מקיים את חובותיו כלפיו, יכול לפעול בדרכים אלה:

  1. לדרוש מהמעסיק בפועל לקיים את חובת קבלן כוח האדם בנושאים אלה:
  • תשלום  השכר המגיע לו
  • לדאוג להסדרת הביטוח הרפואי שהוא זכאי לו
  • לספק לו מגורים הולמים
  • לקיים את החובה לבצע הפקדה לפיצויי פיטורים ופנסיה
  1. להגיש תלונה לגורמים אלה:
  • הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתעשייה
  • מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
  1. להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, למימוש זכויותיו.

אחריות המעסיק בפועל לקיום החובה כלפי העובד

מעסיק בפועל חייב לקיים את החובות שלא קוימו על ידי קבלן כוח האדם, בתום 21 ימים מהיום שבו נמסרה לו דרישת העובד בכתב, מיום הגשת התביעה ובמקרה שהעובד הגיש תלונה, מהיום שבו נמסרה למעסיק הודעה של מפקח לפי חוק עובדים זרים.

יצירת יחסי עבודהחובת הסכם בכתב

את ההסכם יש לערוך בעברית ובשפה המובנת לעובד ולמסור לעובד העתק ממנו.

תוכן הסכם העבודה – תנאי העבודה שסוכמו עם העובד בכפוף לתנאי ההסכם המחויבים בחוק.

  • זהות המעסיק (לרבות כתובת ומספרי טלפון ופקס עדכניים)
  • זהות העובד (לרבות מספר זהות/מספר דרכון של העובד הזר)
  • תיאור התפקיד
  • פרטי השכר, רכיביו והצמדתו
  • מועד תשלום השכר
  • רשימת הניכויים מהשכר
  • פרוט תשלומי העובד והמעסיק עבור תנאים סוציאליים
  • תאריכי התחילה והסיום של העבודה
  • אורך יום העבודה הרגיל, שבוע העבודה הרגיל ויום המנוחה השבועי
  • תנאים בעניין היעדרות מעבודה בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה
  • פרטים לגבי ביטוח הבריאות והמגורים המסופקים על ידי המעסיק
  • מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתעשייה, דרכי הפניה לממונה וכן הזכות להגיש תלונות על הפרת זכויות.

פטור ממתן "הודעה לעובד" – על המעסיק למסור לעובד תוך שלושים ימים מיום תחילת העבודה  בדבר תנאי העבודה,  אך כאשר מדובר במעסיק של עובד זר אשר ניתן לו הסכם עבודה בכתב כנדרש, המעסיק פטור ממתן ההודעה.

תנאי עבודה –  תנאי העבודה החלים על עובד ישראלי חלים גם על עובד זר. יחד עם זאת, ישנם תנאים מיוחדים החלים על העסקת עובד זר וכן כללים החלים על העסקת עובדים בתחומי משק, שבהם מועסקים עובדים זרים.

שעות עבודה: ההוראות בנושא שעות העבודה הרגילות החלות על עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר. יחד עם זאת קיימים, בענפי משק מסוימים, כללים מיוחדים בנושא זה.

כללים מיוחדים לגבי שעות עבודה רגילות בענפי עיסוק מסוימים:

  • בענף הבניין – שבוע העבודה בישראל הוא בן 42 שעות. צו הרחבה קובע, כי בענף הבניין, שבוע העבודה יהיה קצר בשעה אחת משבוע העבודה הרגיל.
  • בענפי החקלאות – צו הרחבה קובע, לגבי עובדים ומעסיקים בענפי החקלאות, כללים מיוחדים בדבר שעות העבודה הרגילות ויום עבודה מקוצר בחודשי הקיץ (החודשים יולי אוגוסט וספטמבר). בימים א'-ה' – עבודה של 7 שעות וביום ו' – עבודה של 5 שעות. על אף האמור לא יקבל העובד בעד שעת העבודה השמינית ביום עבודה מקוצר גמול עבור שעות נוספות.
  • בענף הסיעוד (עובד המתגורר בבית המטופל) – הכללים הרגילים לעניין שעות העבודה הרגילות והנוספות וכן לעניין המנוחה השבועית, לא חלים לגבי עובד המועסק בתחום הסיעוד והמתגורר בבית המטופל והם נקבעים בהתאם לנסיבות ספציפיות של ההעסקה ולמתכונת העבודה הכוללת של העובד. זאת מאחר ונקבע בפסיקה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על עובדי סיעוד המתגוררים בבית המטופל.

 

העסקת עובדים זרים – עבודת לילה

ההוראות בנושא עבודת לילה החלות על עובד ישראלי, חלות גם על העובד הזר.

כללים מיוחדים לגבי עבודת לילה בענפי עיסוק מסוימים:

  • בענף הבניין – בעד 7 שעות עבודה בפועל בעבודת לילה, זכאי עובד  בענף הבניין, לתשלום שכרו הרגיל בעד 8 שעות עבודה ביום.
  • בענף הסיעוד (עובד המתגורר בבית המטופל) – הכללים הרגילים לעניין שעות העבודה הרגילות והנוספות וכן לעניין המנוחה השבועית, לא חלים לגבי עובד המועסק בתחום הסיעוד והמתגורר בבית המטופל והם נקבעים בהתאם לנסיבות ספציפיות של ההעסקה ולמתכונת העבודה הכוללת של העובד. זאת מאחר ונקבע בפסיקה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על עובדי סיעוד המתגוררים בבית המטופל.

עובד שאינו יהודי – זכאי ליום מנוחה שבועי ביום המקובל עליו כיום המנוחה השבועי (ימי שישי, שבת, או ראשון), ולחופשת חג במועדים החלים על עובד יהודי או במועדים בהם חלים חגי עדתו, לפי המקובל עליו.

חשוב לציין: בהודעה הניתנת לעובד, בתחילת העבודה אצל המעסיק, יש לציין מהו יום המנוחה השבועי של העובד. כמו כן,  על העובד להודיע למעסיק, בתחילת כל שנת עבודה, מה הם ימי החג שהוא בוחר בהם להיעדר מהעבודה. רצוי שהעובד יודיע על כך למעסיק מיד עם תחילת ההעסקה.

כללים מיוחדים בענף הסיעוד (עובד המתגורר בבית המטופל)

מנוחה שבועית – הזכאות היא למנוחה שבועית של 25 שעות.

עבודה ביום המנוחה השבועית וחגים – 
במקרים מיוחדים בהם יש הכרח להעסיק את העובד במהלך המנוחה השבועית אזי על המעסיק לשלם לעובד יום עבודה נוסף בערך של 150%, וזאת בנוסף למשכורתו הרגילה. עובד זר בתחום הסיעוד שמתגורר אצל המטופל זכאי לשכר גלובלי העולה ב- 30% על שכר המינימום.

כללים מיוחדים בענף הבניין

תשלום בעד היקף עבודה מינימאלי – קבלן כוח אדם חייב לשלם לעובד זר הרשום אצלו, בחודש מסוים, שכר שאינו נמוך מהשכר המגיע לעובד בעד היקף עבודה של 211 שעות לפחות. זאת גם אם העובד עבד בפועל מספר שעות נמוך יותר.

תשלום עקב הפסקת עבודה בשל תנאי מזג אויר – עובד שקיבל הוראה ממעסיקו שלא לצאת לעבודה עקב פגעי מזג אויר, זכאי, בעד אותו יום, לשכר בעד 4 שעות עבודה ואם ההוראה ניתנה לעובד, במהלך יום העבודה, יהיה העובד זכאי לתשלום בעד 4 שעות עבודה בנוסף לתשלום בעד השעות בהן עבד העובד בפועל.

אופן תשלום השכר – באמצעות הפקדה של התשלום לחשבון בנק של העובד. כלל זה חל גם על תשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו. יחד עם זאת המעסיק רשאי לשלם את שכרו של העובד, בהמחאה בנקאית (שיק), או בהמחאת דואר, העובד הסכים לדרך תשלום זו ובתנאי שניתן לפדות את ההמחאה במועד שנקבע בחוק לתשלום השכר.

מועד תשלום השכר על מעסיק לשלם את שכרו של העובד בתום החודש שבעדו משולם השכר ולא יאוחר מהיום התשיעי של החודש שלאחריו.

תנאים סוציאליים ותשלומים נוספים לעובד זר

דמי נסיעה – עובד זר הזקוק לתחבורה על מנת להגיע למקום העבודה, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות בהוצאות שהוציא לנסיעה למקום העבודה וממנו.

דמי הבראה – זכאי לדמי הבראה המהווים השתתפות של המעסיק בהוצאות נופש.

מגורים  הולמים – מעסיק של עובד זר חייב להעמיד לרשות העובד, למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד תם שבעה ימים לאחר סיום העבודה, מגורים הולמים, כהגדרתם בתקנות עובדים זרים.

ביטוח רפואי לעובד זר – מעסיק של עובד זר חייב להסדיר לעובד הזר, על חשבונו, ביטוח רפואי, למשך כל תקופת עבודתו של העובד הזר אצלו. פוליסת ביטוח הבריאות המיועדת לעובדים הזרים תקפה לתקופה של שנה בלבד, ולפיכך יש להתחיל בהליך החידוש כשלושה חודשים לפני גמר הפוליסה.

במקרה של תאונת עבודה, מימון הטיפולים ייעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי. אולם, אם בתוך 3 חודשים לא נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי כי מדובר בפגיעה בעבודה, יחול הביטוח הרפואי על שירותי הרפואה שהוענקו לעובד, וזאת גם אם השירותים לא ניתנו על ידי ספק שירותים מטעם המבטח.

ניכויי רשות מהשכר לעובד זר – המעסיק רשאי לנכות משכר העובד הזר, דמי חבר לארגון עובדים שהעובד חבר בו וכן סכום כולל שלא יעלה, בחודש אחד, על 25% משכרו של העובד עבור אלה:

  • מקדמה – החזר מקדמה על חשבון שכר העבודה, שנתנה לעובד. בתנאי שסכום המקדמות לא עולה על שכר העובד עבור שלושה חודשי עבודה.
  • חוב – החזר חוב שהעובד חב למעסיק, לפי התחייבות בכתב, כגון: החזר הלוואה. זאת בתנאי שהניכוי מהשכר לא יעלה על רבע מהשכר.
  • מגורים – הסכום שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד, כהחזר הוצאות המעסיק לצורך העמדת מגורים הולמים לרשות העובד
  • ביטוח רפואי – הסכום שהמעסיק רשאי לנכות משכר העובד, כהשתתפות בתשלום בעד הביטוח הרפואי של העובד.
  • סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.
  • סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק.
  • תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.

הגבלת סכום הניכוי הכולל עבור מגורים וביטוח רפואי – אין לנכות משכר העובד, סכום כולל העולה על הסכום ששולם בפועל על ידי המעסיק ולכל היותר עד 25% מהשכר.

ניכויי רשות משכר חודש העבודה האחרון – משכר חודש העבודה האחרון רשאי המעסיק לנכות כל יתרה של חוב שהעובד חייב למעסיק, ואשר נצבר בשלושת חודשי העבודה האחרונים.

ניכויים משכר העובד שיש להעביר למקום ייעודי – ניכויים משכר העובד (חובה או רשות) אשר יש להעבירם למקום ייעודי מסוים יועברו לאותו מקום מיד בסמוך לניכוי שלהם משכר העובד.

בטיחות בעבודה – מעסיק נדרש לקיים הוראות שונות הקשורות בשמירה על הבטיחות בעבודה ובכלל זה לתת לעובד הדרכה, בשפה שהעובד מבין, הן לפני תחילת העבודה והן מעת לעת במהלך העבודה. כמו כן המעסיק חייב לספק לעובד ציוד מגן אישי וסביבת עבודה בטוחה.

סיום עבודה – על עובד זר שעבודתו הסתיימה, בין אם מרצונו ובין אם משום שפוטר, להודיע על כך מיד לרשות האוכלוסין וההגירה ולהסדיר את המשך תוקף אשרת השהייה בישראל.

עובד, שטרם חלפו 51 חודשי עבודה לפני מועד סיום העבודה, רשאי להישאר בישראל למשך 90 ימים לצורך חיפוש עבודה חלופית, אצל מעסיק שלו היתר להעסקת עובד זר בענף הכלכלי שלצורך עבודה בו הגיע העובד לישראל. עובד שלא מצא מקום עבודה חלופי, תוך 90 הימים, נדרש לעזוב את ישראל, שאם לא כן הוא צפוי למעצר והרחקה מישראל.

אנשים שקראו את הכתבה התעניינו גם ב: דוחות אישיים | יעוץ ותכנון מס | משרד רואי חשבון 

העסקת עובדים זרים - תנאי העסקה ודברים חשובים
דילוג לתוכן