הודעה מוקדמת

חוק הודעה מוקדמת

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, מחייב הן את העובד והן את המעביד, לתת לצד השני הודעה מוקדמת בטרם ינותקו יחסי העבודה, בשיעור מסוים, בהתאם לוותק של העובד באותו מקום עבודה. תכליתו של החוק, הוא לאפשר לצדדים להתכונן לסיום יחסי העבודה ולחפש מקום עבודה או עובד חילופיים. במידה והמעסיק עבר על אחד החוקים, מומלץ להיוועץ עם עורך דין או משרד עורכי דין.

 תקופת  ההודעה המוקדמת לעובד במשכורת (עובד חודשי) היא כדלהלן:

תקופת העבודה	משך ההודעה המוקדמת
6 חודשים ראשונים	יום לכל חודש עבודה
מהחודש השביעי ועד תום החודש ה- 12	6 ימים + יומיים וחצי לכל חודש עבודה החל מהחודש השביעי
לאחר תום השנה הראשונה	חודש ימים

 

תקופת  ההודעה המוקדמת לעובד בשכר (על בסיס שונה מחודש : עובד יומי / שעתי) היא כדלהלן:

תקופת העבודה	משך ההודעה המוקדמת
שנה ראשונה	יום לכל חודש עבודה
שנה שניה	14 ימים +  יום אחד לכל שני חודשי עבודה באותה שנה.
שנה שלישית	21 ימים +  יום אחד לכל שני חודשי עבודה באותה שנה.
לאחר תום השנה השלישית	חודש ימים

 

יצוין  כי ימי הודעה מוקדמת הם ימים קלנדרים.

אילו היעדרויות מזכות בצבירת הוותק להודעה מוקדמת?

בכל הנוגע לקביעת הוותק לצורך הזכאות להודעה מוקדמת, החוק מתייחס למונח של "חודש עבודה". בחוק לא נאמר האם מדובר בימי עבודה בפועל, ואילו היעדרויות יזכו בצבירת הוותק להודעה מוקדמת. עם זאת, ישנן היעדרויות שהחוקים הנוגעים לעניינם קובעים במפורש כי ההיעדרות המותרת לפיהם אינה פוגעת בוותק לצורך צבירת זכויות. לכן:

• היעדרות בשל חופשת לידה- צוברת וותק לעניין חישוב הזכאות להודעה מוקדמת.
• היעדרות בשל שמירת הריון- צוברת וותק לעניין חישוב הזכאות להודעה מוקדמת.

היעדרות מפאת מחלה המזכה בדמי מחלה, היעדרות מחמת שירות מילואים, וכן היעדרות בשל חופשה שנתית, אשר לפי החוקים הרלוונטים דין התשלום עבורם הוא כדין שכר עבודה, תיספרנה בוותק ותצבורנה את הזכות להודעה מוקדמת.

חילופי מעסיקים ודין הודעה מוקדמת-

הרציפות בעבודה לעניין הזכות להודעה מוקדמת נמשכת במקרה של חילופי מעסיקים רק במידה ולא בוצעו פיטורים בעת החילופים.

הודעה מוקדמת לעובד במשרה חלקית –

עובד במשרה חלקית זכאי לתקופת הודעה הזהה לזו שהיה זכאי לה לו עבד במשרה מלאה, כלומר אין משמעות להיקף המשרה לעניין קביעת שיעור הזכאות להודעה מוקדמת.

ויתור המעביד על עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת –

דרך אחת העובד ממשיך לעבוד בתקופת ההודעה ובכך מקבל את שכרו עד שימצא מקום עבודה אחר, והמעסיק מקבל את עבודת העובד בתקופה זו כתמורה לתשלום שכר. ניתוק יחסי העבודה יתבצע רק בסיום תקופת ההודעה המוקדמת.

הדרך השנייה היא ניתוק מידי של יחסי עובד-מעביד תוך ויתור המעביד על עבודתו בפועל של העובד בתקופת ההודעה , כולה או מקצתה. במצב כזה, המעביד יהיה חייב ב"פיצוי הודעה מוקדמת" לעובד, שהוא פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

תוצאות אי מתן הודעה מוקדמת –

סעיף 7 לחוק קובע כי כאשר אחד הצדדים מפר את חובתו לתת לצד השני הודעה מוקדמת, הוא חייב לפצות אותו:

• מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה לפיטורים, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
• עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

לגבי עובד שלא נתן הודעה מוקדמת למעבידו עולה השאלה האם מותר למעביד לנכות את סכום הפיצוי שהעובד חייב לו בעד אי מתן הודעה מוקדמת משכר העבודה האחרון של  העובד. הפסיקה קבעה שהתשובה לכך היא חיובית.

חובת מתן פיצוי אי מתן הודעה מוקדמת אינה מותנית בגרימת נזק לצד המפוצה.

דין העובד המסרב לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, בניגוד לרצון המעסיק –

כאשר המעביד מעוניין שהעובד יעבוד בתקופת ההודעה , אך העובד מסרב ולא מגיע לעבודה, מה הדין?

אם מדובר בהתפטרות- הרי שהעובד לא קיים למעשה את חובתו למתן הודעה מוקדמת למעביד, ובהתאם לסעיף 7 לחוק, עליו לשלם למעביד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. כמובן שהמעביד אינו צריך לשלם לעובד שכר עבודה.

אם מדובר בפיטורים- המעביד פטור מלשלם לעובד סכום כלשהו בגין תקופת ההודעה המוקדמת, והוא לא חב כלפיו על תקופה זו לא שכר עבודה ולא פיצוי הודעה מוקדמת. בפסיקה נקבע, כי כאשר העובד מסיבותיו שלו, איננו מעוניין לנצל תקופה זו של הודעה מוקדמת שניתנה לו אין הוא זכאי לתמורת ההודעה המוקדמת, מאחר והוא וויתר במודע על זכותו לעבוד בתקופה זו.

כאשר צבורים לעובד ימי חופשה, והעובד מעוניין לצאת לחופשה שנתית בתקופת ההודעה המוקדמת בניגוד לרצון המעביד- בשני המקרים, הן של התפטרות והן של פיטורים, הפסיקה קבעה שכאשר המעסיק מעוניין בעבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אך על אף רצונו זה של המעסיק, מודיע העובד על יציאתו לחופשה שנתית בתקופה ההודעה המוקדמת, מותר למעביד לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת העולים על 14, עם ימי חופשתו השנתית של העובד הצבורים לו.

בסיס ורכיבי השכר לחישוב תשלום הודעה מוקדמת –

תשלום הודעה מוקדמת יכול להיות אחד משניים: שכר עבודה- כאשר יחסי העבודה ממשיכים להתקיים בתקופת ההודעה המוקדמת, או תשלום פיצוי הודעה מוקדמת- כאשר יחסי העבודה מתנתקים מידית.

חובת פיצוי העובד ע"י המעביד קמה כאשר:

• המעביד מוותר על עבודת העובד בפועל, בין אם מדובר בהתפטרות ובין אם מדובר בפיטורים.
• מעביד פיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים.

חובת פיצוי המעביד ע"י העובד קמה כאשר:

• העובד חדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות.

כאשר קמה חובת פיצוי, רכיבי תשלום הפיצוי שונים מרכיבי התשלום שהיו משתלמים לעובד אילו עבד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת:

בסיס השכר לחישוב תקופת ההודעה המוקדמת הוא שכר עבודה על כל רכיביו.

לעומת זאת, בסיס השכר לחישוב פיצוי הודעה מוקדמת הוא "השכר הרגיל" של העובד, כפי שהוא בא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים. "השכר הרגיל" שיבוא בחשבון לצורך חישוב "פיצויי הודעה מוקדמת" מורכב מהרכיבים הבאים:

(1)       שכר יסוד

(2)        תוספת ותק

(3)        תוספת יוקר המחיה

(4)        תוספת משפחה

(5)        תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית

הפיצוי הינו בסכום השווה לשכר שהיה זכאי לו העובד בתקופה זו, ללא תנאים נלווים.

לעניין שכר קבלני, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של 12 החדשים שקדמו לפיטורים. לכן גם עמלות, שהן חלק מהפדיון, יבואו בחשבון בעת חישוב פיצויי הפיטורים וכן לצורך חישוב "פיצויי הודעה מוקדמת", והדרך לחישובן תהיה כממוצע.

צבירת זכויות בהודעה מוקדמת –

כאשר בתקופת ההודעה המוקדמת העובד ממשיך לעבוד ומקבל שכר עבודה, ממשיכות להיצבר לו כל הזכויות.

אי מתן הודעה מוקדמת בפועל לעובד בסמוך לתום שנת עבודתו הראשונה –

כאשר עובד מפוטר זמן לא רב בטרם יסיים את שנת עבודתו הראשונה, ולא ניתנת לו הודעה בפועל, הרי שהוא עלול להפסיד זכויות שניתנות רק לעובדים המסיימים שנת עבודה אחת לפחות, כגון פיצויי פיטורים או דמי הבראה. סוגיה זו נבחנה והוכרעה בפסיקה:

א.      בעניין פיצויי פיטורים:

פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצוי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים.

ב.      בעניין הבראה:

כאשר נעשים פיטורי עובד לאלתר ללא מתן תקופת הודעה בסמוך לסוף שנת העבודה, וכאשר אילו ניתנה ההודעה בפועל, היה העובד משלים שנת עבודה, העובד יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה עבור שנה אחת.

אופן מתן ההודעה המוקדמת –

הודעה תינתן בכתב ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות.

פיטורים והתפטרות שאינם מחייבים מתן הודעה מוקדמת –

– מעביד לא יהיה חייב במתן הודעה בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, מכוח הסכם קיבוצי או על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי.

– רק במקרים חריגים, כאשר ההחלטה להתפטר נובעת מנסיבות יוצאות דופן, שאינן מאפשרות לעובד להמשיך לעבוד, גם לא תקופה קצרה נוספת, יכול ותהיה הצדקה לוותר על חובת ההודעה המוקדמת. מצב בריאותי לקוי שאינו מאפשר לעובד להמשיך בעבודתו בתקופת ההודעה , יכול להוות סיבה מספקת הפוטרת את העובד ממתן הודעה למעבידו.

חובת מתן אישור לעובד על תקופת עבודתו –

מעביד חייב לתת לעובדו בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד- מעביד.

מעביד אשר לא נתן לעובד אישור כזה עד תום ארבעה עשר ימים מיום העבודה האחרון של העובד, או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם מביניהם, עובר עבירה פלילית.

לחזרה לדף הבית