ניהול וחלוקת סיכונים הם היבט מרכזי ומהותי בשיתוף פעולה בין המגזר הפרטי והציבורי באופן של PPP. חשוב לזכור כי פרויקט מסוג זה יוצר שיתוף פעולה לעשרות שנים, ודברים רבים יכולים להשתבש בתקופה ארוכה זו, כמו גם בתקופת בניית הפרוייקט עצמו. בשיתוף פעולה מסוג זה תחומי אחריות רבים עובדים למגזר הפרטי, כגון התכנון, הבניה, המימון, תחזוקה ותפעול השירות. העברת תחומי אחריות רבים יותר למגזר הפרטי מאפשרת הטלת סיכונים רבים יותר עליהם והפחתת הסיכון של המגזר הציבורי – אך עדיין חלוקת הסיכונים אמורה להיות מחושבת ולא מבוססת רק על עיקרון זה. יש משתנים רבים הקובעים את חלוקת הסיכונים הראויה ועקרונות שונים דרכם מבצעים חלוקה זו. ההיבט הראשוני והחשוב ביותר הוא זיהוי הסיכונים, אך למרות חשיבותו, אין "נוסחה" או מודל לזיהוי סיכונים שניתן לעקוב אחריו אלא זהו שלב מורכב המשתנה מפרויקט לפרויקט. סיכונים הכרוכים בפרויקט תשתיות כבישים שונים מאלו הכרוכים בפרויקט רכבות, טלקומוניקציה או התפלת מים. סיכונים שונים יש בפרויקטים מסוגים שונים, הבדלים בין מתן שירות לבין בניית מבנים או בניית תשתיות, הבדלים בשל חלוקת תחומי האחריות בכל פרויקט, ואף הסיכונים משתנים בין מדינה ומדינה. למרות שאין רשימה אחידה של סיכונים, ניתן למצוא קטגוריות כלליות וזיהוי של סיכונים נפוצים ומקובלים המשותפים לכל הפרויקטים.
חלוקה ראשונית וכללית ביותר מחלקת את הסיכונים לקבוצות סיכון או קטגוריות סיכון. אחת מהן מציגה שלוש סוגים של קבוצות סיכונים:
- סיכוני בניה (construction risks): סיכונים הכוללים את כל הקשור לבניית הפרויקט, כגון שינויים באמצעי עלות היכולים להשפיע על מחיר הבניה, סיכונים הכרוכים באי עמידה בזמני הביצוע שנקבעו מראש, קשיים טכניים בבניה, וכדומה.
- סיכוני זמינות (availability risks): אלו מתייחסים לכישלון של הגוף הפרטי לעמוד בהתחייבויות חוזיות ארוכות טווח, כגון חוסר עמידה של החברה הפרטית באיכות השירות או בכמות שנקבעה מראש, כגון לדוגמה מצב בו חברה פרטית להתפלת מים מתחייבת לספק למדינה מספק קוב מים קבוע מראש אך מצליחה בפועל לספק רק חלק ממנו.
- סיכוני ביקוש (demand risks): סיכונים הכרוכים בשינוי בביקוש למוצר בטווח הארוך מגורמים שלא קשורים בחברה הפרטית, כגון מגמות חדשות וטכנולוגיות שמקטינים את הביקוש. דוגמה לכך יכולה להיות, בהמשך להתפלת המים, מצב בו מתפתחת טכנולוגיה חדשה לאספקת/התפלת מים ולכן כבר אין ביקוש לכמות המים שהחברה הפרטית המתפילה מייצרת בהתאם לחוזה שנקבע מראש. סיכונים נוספים בקטגוריה זו הם תחרות, שינויים כלכליים או חברתיים רחבים, וכדומה.
חלוקה קטגורית אחרת משתמשת גם בשלושה סוגים של קבוצות סיכון, אך תחת פרספקטיבה אחרת לחלוטין:
- סיכונים ברמת המקרו (macro level risks): זו קבוצת סיכונים שמקורם בפרויקט עצמו. הסיכונים בקטגוריה זו קשורים לעיתים קרובות לתנאים הפוליטיים, לתנאים המשפטיים, למצב התעשייה, למצב הכלכלה, למצב החברתי, לסיכונים טבעיים ועוד. בעת זיהוי ויצירת רשימת סיכונים בקטגוריה זו, יש צורך במודעות למדיניות הממשלתית בנוגע לפרויקט, מפני שגורמים כמו שינוי חקיקה, שינויים בתקנת המס, שלטון לא יציב ושחיתות עשויים להשפיע מאוד על הצלחת הפרויקט. קטגוריית סיכון זו מתייחסת גם לסיכונים טבעיים, סיכוני כוח עליון ולשוק הפיננסי.
- סיכונים ברמת ביניים (meso level risks): אלו סיכונים ואירועים המתרחשים בגבולות בניית ותפעול הפרויקט והשלכותיהם. סיכונים אלה מייצגים בעיות ביישום הפרויקט הכוללים סיכונים כגון דרישה לפרויקט, קשיי מיקום, סיכוני תכנון, סיכוני בנייה וטכנולוגיה.
- סיכונים ברמת המיקרו (micro level risks): קטגוריה זו מייצגת את הסיכונים ביחסיים החוזיים בין בעלי עניין שנוצרו במהלך הפרויקט או לטובתו, ואלו סיכונים שעלולים להופיע בשל הבדלים ואי בהירות בניהול החוזי בין המשתתפים. סיכונים אלה קשורים לצדדים ולא בהכרח קשורים לפרויקט, כגון פרשנות שונה לסעיפים, היתקלות במצב שלא כוסה על ידי החוזה, או כל סכסוך דומה.
אלו רק חלוקות כלליות, ויש חלוקות רבות ושונות מאלו המתמקדות בסיכונים ספציפיים המופיעות אצל חוקרים שונים שבחנו לעומק את חלוקת הסיכונים בפרויקטים רבים. בסין, שם יש שימוש אדיר בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי בבניית תשתיות, זוהו 37 גורמי סיכון מוגדרים הקשורים לפרויקטים של PPP, ואלו סווגו לשלוש קטגוריות של סיכוני מדינה, סיכוני פרויקט וסיכוני שוק. חלוקה אחרת שבוצעה בפרויקטים רבים של תשתיות בסין מזהה את הסיכונים הבאים בסדר יורד: אמינות וכדאיות אשראי, שינויים בחוק, כוח עליון, עיכוב באישור, הפקעה ושחיתות. חלוקה נוספת לדוגמה היא חלוקה שבוצעה על פרויקטים באירופה, ואלו מצאו עשר קבוצות סיכון כלליות: סיכונים פוליטיים, סיכוני בניה, סיכונים משפטיים וחוקיים, סיכונים כלכליים (ברמת המיקרו), סיכונים תפעוליים, סיכוני שוק (ברמת המקרו), סיכון הנובע מהפרויקט, סיכוני מימון, סיכונים בשל היחסים עם המגזר הציבורי, וסיכונים טבעיים. גורמי הסיכון השכיחים ביותר בין אלו היו שינויי חוק, עיכוב אישורים והיתרים ורכישת קרקעות.
אלו היו רק מספר דוגמאות מתוך ספרות מחקרית רבה הבוחנת את הסיכונים המוגדרים בפרויקטים שונים. עם זאת, גם בנושא זה של זיהוי סיכונים קונקרטיים ניתן לתאר מספר סיכונים מוכרים החוזרים על עצמם במרבית הפרויקטים:
- סיכוני שוק ותשואה: אלו סיכונים שכל פרויקט PPP עשוי להיתקל בהם, כגון הכנסה לא מספקת מהשירותים הניתנים בהשוואה להכנסה הצפויה בטווח הארוך. זה בתורו עשוי להיגרם מסיבות שונות ובלתי צפויות כגון מיתון בשוק, חוסר עניין של הציבור בשירות וכדומה.
- סיכוני תכנון: אלו סיכונים המתייחסים לכל פגם בתכנון המתקן, התשתית או המוצר. זהו סיכון משמעותי יותר ככל שעוסקים בהתמודדות עם אתגרים חדשים ומספקים להם פתרונות יצירתיים, אך עדיין זה סיכוי מובנה בכל פרויקט מכיוון שקשה מאוד לאמוד נזק עתידי שגם ליקוי תכנוני קטן שלא זוהה בתחילה עלול לגרום.
- סיכוני בנייה: זו קבוצת סיכונים הקשורים לבניית הפרוייקט, הכוללים סוכני עלות, קיים בבניה, עיכובים, וכדומה.
- סיכונים תפעוליים: אלו הם סיכונים הכרוכים בתפעול המתקן ו/או השירות, כגון חוסר יכולת להגיע לקיבולת הרצויה או לספק את השירות בהתאם לנקבע בחוזה, או חריגה מעלויות התפעול הצפויות.
- סיכונים פיננסיים: סיכונים אלו נוגעים לאפשרות ששינויים בשער חליפין של מטבע זר משנים את ערך התשואה מהפרויקט. כך לדוגמה אם חברה להתפלת מים גובה דמי משתמש לקוב במטבע מקומי אך תשלומי ההלוואות של החברה או תשלומים לקבלני משנה הם בדולרים למשל, יכול להיווצר קושי פיננסי.
- סיכונים פוליטיים: אלו מתייחסים לסיכון שביצוע הפרויקט עלול להיות מושפע לרעה מפעולות שלטוניות, הן ברמת הרשות המבצעת, המוניציפלית או הזרוע המדינית, או שינויי חקיקה אחרים של המדינה.
- סיכונים משפטיים: זו קבוצת סיכונים הקשורה בכל היבט משפטי, כגון סיכונים הנוגעים לבעלות על נכסים, מבנה ארגוני של חברות פרטיות שהתקשרו לצורך הפרויקט, סיכונים חוזיים, וכדומה.
- סיכונים סביבתיים: אלו סיכונים הקשורים לאירועים סביבתיים במהלך ביצוע הפרויקט, כגון זיהום של קרקע, אוויר או מקורות מים בשל הפרויקט.
- סיכוני "כוח עליון": אלו סיכונים הנוגעים לאירועים שאינם בשליטת צד כלשהו ולא ניתן למנוע באופן סביר, כגון סופה קשה או רעידת אדמה. יש לציין כי באזור מועד לסופות ובניה למשל בעונת החורף, נזק שכזה אינו כוח עליון מפני שניתן היה לצפות אותו. אך היבטים אחרים נדירים מאד נופלים תחת סיכונים אלו.
המידע שהובא כאן מהווה דוגמאות, חלקן כלליות יותר וחלקן מפורטות יותר, לגבי אופן זיהוי סיכונים נפוצים בשיתוף פעולה מסוג PPP. סיכונים אלו זוהו מתוך בחינה של מספר רב של פרויקטים קיימים, אך עדיין אין הם מהווים רשימה של סיכונים קונקרטיים אלא מהווים מסגרת כללית בלבד, ולכן גם התיאור של סיכונים אלו הוא כללי בלבד. מורכבות שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי מובילה לכך שכל פרויקט הוא למעשה ייחודי – והסיכונים הקיימים בכך פרויקט הם ייחודיים. למרות מורכבות זיהוי הסיכונים הקונקרטיים, זהו שלב מהותי והכרחי בניהול פרויקט שכזה, ורק לאחר זיהוי של כל הסיכונים האפשריים שניתן להעלות על הדעת בפרויקט נתון, ניתן לעבור לשלב הבא של חלוקת הסיכונים בין הצדדים.
